פייסבוק     צור קשר  |   פורום  |   הרשמה לדיוור

 

 

 

 

 


איך את/ה מקבל/ת את הטיפול לגושה
קבלת הטיפול בבית חולים
טיפול בבית בעזרת אחות
טיפול עצמי בעזרת מראה או בני הבית
אני לא מקבל/ת טיפול
הצבע
לרשימת כל הסקרים
קבל/י עידכונים כל פעם שאעדכן את הבלוג שלי בפוסט חדש.

דף הבית>>פרסומים >>סדנא להורים בהנחיית פרופ' רולידר – רשמים מהמפגש הראשון

פרסומים

סדנא להורים בהנחיית פרופ' רולידר – רשמים מהמפגש הראשון

מאת: ד"ר מיכי פיליפס
מתוך הקשבה לצרכי קהילת חולי הגושה נולדה בחברת ג'נזיים, בשיתוף העמותה הישראלית לגושה, היוזמה לקיים מפגשי תמיכה בשאלה של התמודדות עם ילדים. לצורך כך נוצר קשר עם פרופ' רולידר, ולאחריה התקיים מפגש מקדים בין פרופ' רולידר, נציגי חברת ג'נזיים ואני. פרופ' עמוס רולידר הוא מומחה לניתוח וטיפול התנהגותי וראש 'המכון לחקר ולמניעת קשיי  התנהגות של ילדים בסביבות חינוכיות' במכללת עמק יזרעאל, בחוג למדעי ההתנהגות.
עמוס רולידר נחשב לאחד המומחים המוסמכים בעלי שם בארץ ובעולם בניתוח וטיפול התנהגותי בקשיי התנהגות מורכבים של ילדים ובני נוער
שטחנו בפני פרופ' רולידר את הנושאים בהם חשבנו שיוכל לתרום, נושאים יחודיים לקהילת חולי הגושה, כמו גם נושאי הורות כלליים הקיימים בכל בית בהם מתגוררים הורים וילדים ללא קשר למחלות. כמו-כן תיארנו בפניו את הביטויים העיקריים של המחלה וההשפעות האפשריות שלה על חולים ובני ביתם. פרופ' רולידר הקשיב לנו בריכוז רב, והציע שנערוך מפגש נסיון ראשון לראות האם הוא אכן האדם המתאים להנחות את הקבוצה שלנו והאם הוא ירגיש כי הוא אכן יכול לתרום לקבוצה מידיעותיו ונסיונו.
המפגש הראשון יצא לדרך ב- 13.9.10. השתתפו בו הורים לילדים חולי גושה, הורים חולים בגושה נציגת חברת ג'נזיים, פרופ' רולידר ואני. סה"כ נכחו כ- 25 אנשים במפגש.
פרופ' רולידר פתח בהקדמה שהציגה את עיקרי התפיסה המקצועית שלו לגבי סמכות הורית והצורך בישום קפדני שלה במיוחד במצבי הורות מאתגרים. וכפי שזה סוכם ע"י העוזרת של פרופ' רולידר: מצבי משבר במשפחה כגון: גירושין או תחלואה וקשיים אחרים בחיי המשפחה כגון:זמינות נמוכה של ההורים, אבחונים וכד', הינם גורם מנבא לטעויות בהגבה של הורים רבים להתנהגות ילדיהם וכל זה כמובן באהבה ודאגה גדולה. ההורה הישראלי איבד את סמכותו. סמכות הורית הינה פרקטיקה בה מצד אחד ההורה מפרגן, תומך ומכיל, אך במקביל גם מכין את ילדו למצבים קשים ומאתגרים, מציב גבולות ואוכף אותם. כיום, הורות ככלל והורות במצבי משבר בפרט, מלווה ברגשות אשם, הגורמות להורים רבים לעשות טעויות, דווקא בעת בה נדרשת הורות מיטבית. מטרת המפגש הוגדרה בסוף ההקדמה כך: "לאפשר לכם ההורים, להעלות דילמות וקשיים, שאלות וסוגיות עליהן תרצו לקבל מענה".
מכאן ואילך התפתחה שיחה זורמת ונעימה בין פרופ' רולידר למשתתפי המפגש. הורים העלו שאלות, תהיות, חששות וקשיים ופרופ' רולידר ענה בסבלנות ובמקצועיות רבה על כל האתגרים שההורים הפנו כלפיו.
נושאים שונים שעלו הם למשל- כיצד מתמודדים עם שאלות של ילדים חולי גושה לגבי משך המחלה, למה הם חולים ואחרים לא, ועוד. תמצית תשובתו של פרופ' רולידר היתה: " התשובות האמיתיות, הכנות, הן הנכונות. תנו את האינפורמציה הנכונה באופן מותאם לגיל הילד. ככל שהילד יתעניין יותר, כך תנו אינפורמציה מתאימה. כך לילד יהיו את התשובות, הוא יוכל לתת תשובות לחבריו, הוא יתחזק ויתמודד. במקביל, לא לנצל את הקושי כסיבה לא לעשות דברים אחרים".
שאלה נוספת שהעסיקה את הנוכחים היתה כיצד לנהוג לגבי חשיפת קיום המחלה בפני אנשים סובבים. האם חברים לכיתה, בני משפחה, שכנים ומכרים צריכים לדעת על המחלה, ואם כן עד כמה.
תשובתו של פרופ' רולידר היתה מאד ברורה והעלתה דיון נרחב לגבי סטיגמטיזציה של מחלה כרונית, תגובות של ילדים לילדים בעלי חריגות ועוד. סיכום תשובתו בנושא- " צריך להפריד בין חששות ההורים לבין התנהגות הילדים. בסופו של דבר רכישת החברים תלויה באישיות ובהתנהגות של הילד ולא בקיום המחלה. ילד צריך מקור תמיכה אחד, ולפעמים זה מספיק- חבר אחד טוב או הצטיינות בחוג אחד ולאו-דווקא כמות גדולה של חברים. יש משהו מאד חיובי בעובדה שהילדים משתפים את חבריהם בחוויה שלהם של החולי, ולא צריך למנוע אותה. לפעמים צריך לשתף את המורה או הגננת.
שאלה נוספת שהגיעה היתה מצד הורה שבעצמו חולה בגושה ומתלבט מה לספר לילדים ועד כמה יש לערב אותם בקשיים ובטיפולים.
התלבטות נוספת שעלתה לדיון היתה כיצד להתייחס לאחים של חולי גושה. פרופ' רולידר הסביר שאם האח מפתח תגובות התנהגותיות לא רצויות בעקבות מחלת אחיו יש להתמודד עם הבעיה כמו שמתמודדים על כל התנהגות שאינה רצויה: בצורה ישירה ולא מתנצלת, למרות שהמקור שלה הוא המחלה של האח.
לאחר סדנא של כשעתיים נאלצנו לעצור את המפגש ולסכם כי הוא נתן לכולנו הרבה חומר למחשבה ולתרגול בבית, כל אחד על הילדים שלו וכי רצוי לקיים מפגשים נוספים. גם פרופ' רולידר חש כי הוא יצר קשר טוב עם הקבוצה וכי הוא יכול לתרום להורים מנסיונו המקצועי.
הקבוצה כעת מוגדרת כקבוצה סגורה, כלומר- לא תהיה קליטה של משתתפים חדשים ויתקיימו במסגרת הזו שלושה מפגשים נוספים. בהתאם לדרישת הציבור ניתן יהיה לפתוח בסבבים חדשים לסדנא נוספת לקבוצת הורים חדשה.
לדף הקודםלדף הבא
RSS