פייסבוק     צור קשר  |   פורום  |   הרשמה לדיוור

איך את/ה מקבל/ת את הטיפול לגושה
קבלת הטיפול בבית חולים
טיפול בבית בעזרת אחות
טיפול עצמי בעזרת מראה או בני הבית
אני לא מקבל/ת טיפול
הצבע
לרשימת כל הסקרים
דף הבית>>חדשות ואירועים>>טיפול באוסטיאופורוזיס בחולי גושה

חדשות ואירועים

הקדמה:

 

 

אוסטאופורזיס היא מחלה נפוצה מאד אשר מופיעה בד``כ אצל נשים לאחר גיל המעבר ובקרב גברים ונשים בני הגיל השלישי.

המחלה מאופינת בדלדול והקטנת מסת העצם ולכן גוברת הסכנה להופעת שברים בעצמות מועדות: שורש כף היד, צוואר הירך, חוליות עמוד השידרה והצלעות.

הדרך הטובה ביותר לאבחן אוסטאופורוזיס היא באמצעות בדיקת DEXA. בדיקה זו מאפשרת זיהוי אוסטאופניה, שהוא השלב הראשון של  דלדול העצם, לפני הופעת השברים הפתולוגים ולפני שניתן לזהות את התהליך הצילום רנטגן.  תוצאת הבדיקה מתקבלת כחישוב סטטיסטי בעל שני מרכיבים:

T score - השוואת התוצאה לזו של נשים צעירות בריאות,

Z score - השוואת המדידה לערך הממוצע בנשים בנות אותו הגיל.

על סמך תוצאות אלו ניתן לקבוע מה חומרת המחלה, האם יש צורך בהתחלת טיפול, ובהמשך ניתן לעקוב אחרי תוצאות הטיפול ע``י מדידות חוזרות.

 

אוסטיאופורוזיס בגושה:

 

 

כידוע, אחת המערכות הנפגעות אצל חולי גושה היא מערכת השלד.  הפגיעה מופיעה בקרב כל סוגי המחלה, בדרגות שונות של חומרה, החל מפגיעה מינימלית ביותר אשר אין לה כל משמעות קלינית ועד לפגיעות קשות הגורמות לשברים ונכויות.  כדי למנוע את הפגיעות הללו חולי גושה מטופלים בשילוב של מספר תרופות ובהן תרופות ספציפיות למחלה, כמו התחליף האנזימי ותרופות אחרות המשמשות לטיפול באוסטאופורוזיס בכלל האוכלוסיה.

 

טיפול תרופתי האוסטיאופורוזיס:

 

 

התרופות המקובלות כיום לטיפול באוסטופורוזיס הן ממספר סוגים:

 

1. ביספוספונטים: (פוסאלאן, ארדיה, מקסיבון).  תרופות מהקבוצה הזו הוכחו כיעילות ביותר בבנית עצם ובמניעת שברים בכל העצמות המועדות לכך.  מנגנון הפעולה של התרופה הוא השקעת סידן וזרחן מהדם ברקמת העצם ולכן יש לזכור לקחת תכשירי סידן במקביל לטיפול בביספוספונטים כדי למנוע ירידה ברמות הסידן בדם לערכים מסוכנים. התרופה ניטלת בכדורים (או בעירוי תוך ורידי - ארדיה), והחידוש כיום הוא שניתן לקחת את כל המינון השבועי פעם בשבוע, כלומר מי שבעבר לקח mg10 פעם ביום, יכול מעכשיו לקחת mg70 פעם בשבוע.  המגבלות הקיימות בשימוש בתרופות אלו הן הצורך לשבת 30 דקות לאחר נטילת הכדורים, ותופעות הלוואי שלהן- גרימת כיבים בדרכי העיכול העליונות, בחילה, חום, כאבי שרירים, אשר רובם חולפים תוך מספר ימי טיפול.

 

2. טיפול הורמונלי תחליפי: אסטרוגן ונגזרותיו (אוויסטה,פרמריל). ניתן לנשים לאחר גיל המעבר כדי להעלות את רמות האסטרוגן לרמות שקיימות בנשים לפני גיל המעבר, כיוון שלאסטרוגן השפעה מיטיבה על בנית עצם.  המגבלות בשימוש הן הסכנה לעליה בשכיחות סרטן הרחם, ועליה בהארעות של פקקת הכלי הדם (תרומבוזיס), וכמובן הטיפול מיועד רק לנשים.  קיים מידע חלקי בלבד בספרות הרפואית לגבי מוצרי סויה המכילים פיטו-אסטרוגן (אסטרוגן ממקור צמחי) בדבר היעילות שלהם בעיכוב דילדול מסת העצם.

 

3. קלציטונין- ( מיאקלציק, סיבקלצין) הורמון אשר קיים באופן טבעי בגוף ומונע בריחת מינרלים מהעצם. ניתן בזריקות או כתרסיס לאף.  בשימוש בעיקר בחולים אשר מסיבה כלשהי מנועים מהשימוש בביספוספונטים.  לתרופה השפעה של שיכוך כאבים הנגרמים ע``י שברים בחוליות עמוד השידרה.  תופעות הלואי הן: גלי חום, סומק, בחילה, פריחה  ונזלת.

 

4. אלפא- קלצידול- (אלפא D3) נגזרת סינטטית של ויטמין D.  הפעילות העיקרית שלו היא הגברת ספיגת הסידן במעי.  הסכנה בשימוש בו היא עליה מוגזמת של רמת הסידן בדם.

 

טיפול תרופתי בעתיד:

 

 

כיום נמצאת במחקר תרופה חדשה מקבוצת הביספוספונטים הנקראת Zolendronic Acid או בשמה הישראלי ``זומרה``.

תרופה זו היא בעלת יעילות דומה לזו של שאר התרופות מהקבוצה של הביספוספונטים במניעת שברים ובהעלאת צפיפות העצם אך הקליטה שלה מהדם לרקמות גבוהה בהרבה, דבר המאפשר מתן שלה בעירוי פעם בשנה בלבד, עם השפעה דומה לזו של נטילת כדור פעם ביום.

במחקר שפורסם לפני שנה בעיתון-

The New England Journal of Medicine תואר הניסוי הבא: קבוצה של 351 נשים לאחר גיל המעבר עם מדידות נמוכות של צפיפות עצם חולקה ל-6 קבוצות טיפוליות:  קבוצה אחת טופלה בפלסבו, קבוצה שניה טופלה ב- mg0.25 של זומרה כל 3 חודשים, קבוצה שלישית mg0.5   כל שלושה חודשים, קבוצה רביעית mg1 כל שלושה חודשים, קבוצה חמישית mg4 פעם אחת, וקבוצה שישית mg2 כל שישה חודשים.(ראה טבלה).

 

 

תוצאות המחקר הראו כי בכל הקבוצות שקיבלו טיפול היתה עליה דומה בצפיפות העצם )   3.1%-5.1%) יחסית לפלסבו.  כלומר ניתן לתת מינון חד-שנתי של התרופה ולקבל יעילות דומה לזו המתקבלת ממתן יותר תכוף שלה.  ניתן לראות בגרפים איך בכל קבוצות הטיפול היתה עליה דומה בצפיפות העם ואילו בקבוצת הפלסבו לא נצפתה עליה כלל.

 

 

בזמן כתיבת שורות אלו התרופה עדין לא מאושרת בארץ לשימוש בהתוויה של טיפול באוסטאופורוזיס והדבר עדין נמצא בתהליכי מחקר ואישור.  תקוותנו שהתהליך יסתיים במהרה ונוכל להמליץ על התרופה לחולים הזקוקים לה בקרוב.  אנו בטוחים שהשימוש בה יגביר את ההיענות לטיפול ויפחית את העלויות בהשוואה לטיפול המקובל היום. לחילופין, נבדקת האפשרות לביצוע ניסוי קליני, שבו נשווה בין השפעת הזומרה לזו של תכשיר כמו ארדיה או פלצבו.

 

לדף הקודםלדף הבא
RSS