פייסבוק     צור קשר  |   פורום  |   הרשמה לדיוור

 

 

 

 

 


איך את/ה מקבל/ת את הטיפול לגושה
קבלת הטיפול בבית חולים
טיפול בבית בעזרת אחות
טיפול עצמי בעזרת מראה או בני הבית
אני לא מקבל/ת טיפול
הצבע
לרשימת כל הסקרים
קבל/י עידכונים כל פעם שאעדכן את הבלוג שלי בפוסט חדש.

דף הבית>>פרסומים >>Zavesca תכשיר פומי למתן דרך הפה למחלת גושה

פרסומים

 

השנה (2003) אושרה על ידי משרד הבריאות (בעקבות האישור שניתן באירופה ולפני אישור ה FDA בארה``ב) תרופה חדשה לחולי גושה בדרגת חומרה קלה-בינונית, אשר ניתנת כקפסולות דרך הפה, ואשר מנגנון פעולתה הוא עיכוב יצירת הגלוקוצרברוזיד (ה``סובסטראט``) בתאי הגוף (במיוחד בכדוריות הדם).

 

כידוע, מחלת גושה נגרמת כתוצאה מחסר תורשתי חלקי בפעילות האנזים גלוקוצרברוזידאז, אשר מפרק את הגלוקוצרברוזיד (מולקולה סוכרית שומנית : ``גלוקו`` עבור גלוקוזה, ו``צרברוזיד`` על שם החלק השומני צראמיד) לשני מרכיביו: גלוקוז וצראמיד. כאשר כדוריות הדם מסיימות את חייהן (4 חודשים לכדוריות האדומות וכשבוע ימים לכדוריות הלבנות) הן מפונות מזרם הדם על ידי התאים המאקרופאגים (תאים גדולים – מאקרו – בולעניים ``פאגים``), ושם נעשה פירוקן של הכדוריות ה``מתות`` למרכיביהן, ובין היתר פירוק הגלוקוצרברוזיד. כאשר יש ליקוי בתפקוד או בפעילות האנזים גלוקוצרברוזידאז (הסיבה למחלת גושה), מתרחשת אגירה של אותה מולקולה סוכרית שומנית, גלוקוצרברוזיד, בתאים המאקרופאגים – הגדלים וגדלים, ויחד איתם גדלים האיברים, בהם תאים אלה מבצעים את עיקר פעולתם: הטחול, הכבד ומח העצמות, ובהתאם לכך גם מתבטאים סימני מחלת הגושה.

 

הטיפול הסטנדרטי כיום למחלת גושה הוא מתן עירוי תוך ורידי של האנזים החסר (המכונה לכן : enzyme replacement therapy ) המוכר בשמו המסחרי צרזיים ( (Cerezyme , והמיוצר על ידי חברת ``ג`נזיים``. טיפול זה נכנס לראשונה לשיווק בשנת 1994 (אך קדמו לו שלוש שנות ניסיון מצוין באנזים שהופק משליות נשים, ששמו המסחרי היה Ceredase ); הטיפול האנזימי (בשני התכשירים – הראשון והשני, ששונה ממנו בכך שמיוצר בטכנולוגיה של הנדסה גנטית) הוכח כיעיל וכבטוח, ועד כה טופלו בו למעלה מ- 3000 חולים, מהם 184 חולי גושה בישראל. נשאלת השאלה, אם אנזים זה מהווה טיפול כל כך מצוין (ואכן כזה הוא) – לשם מה היה נחוץ לפתח תרופה חדשה לחולי גושה ?

 

לאנזים 3 חסרונות עיקריים, שעל שניים מהם מנסה להתגבר התכשיר החדש: א. מתן תוך ורידי, לכאורה, לכל החיים. – Zavesca  הוא תכשיר פומי – כלומר, מדובר בבליעת קפסולות 3 פעמים ביום, במקום עירוי תוך ורידי פעם בשבועיים. ב. האנזים, כמולקולה גדולה, אינו מגיע למוח (קיים בגוף מכשול המכונה ``מחסום דם-מוח`` שמטרתו להגן על האיבר החשוב ביותר בגוף מפני חדירת רעלים שונים) ועל כן אינו יעיל כטיפול בצורות ה``נוירונופאתיות`` של מחלת גושה (   II & III  TYPES  ) – בהן קיימת פגיעה מוחית. ל Zavesca  סיכוי להשפיע לטובה על מעורבות מערכת העצבים המרכזית, בזכות העובדה שכמולקולה קטנה הוא עובר דרך המחסום דם-מוח, ולמעשה קיים היום ניסוי קליני לחולי גושה מסוג 3, אצלם נבדקת השפעת ה Zavesca  (בנוסף לטיפול האנזימי) על המעורבות הנוירולוגית בקרב ילדים מגיל 12 ומעלה. החסרון השלישי הוא המחיר היקר (מדובר בהיבט הציבורי של עלות הטיפול; כידוע, בארץ כמו בארצות מערביות רבות העלות מכוסה על ידי המבטח הרפואי או הממשלה) – כאן יש לציין כי מחיר ה- Zavesca  בישראל אינו שונה משמעותית מעלות הטיפול האנזימי

 

היתרונות הנוספים של הכדורים מעכבי הסובסטראט (Zavesca) הם העדר גרימה של תגובה אלרגית (לא מדובר במולקולה חלבונית שעלולה ליצור נוגדנים), נוחיות (אין צורך בתיאומים ובציוד נוסף להחדרת העירוי) וכמו-כן אותה תרופה עשויה לעזור גם לחולים במחלות אגירה אחרות, שכן עיכוב היצירה של הגלוקוצרברוזיד תביא בהכרח גם לעיכוב ביצירה של מולקולות סוכריות-שומניות אחרות, שאגירתן גורמות לשורה של מחלות אגירה שונות פחות שכיחות ובמרביתן קיימת גם פגיעה מוחית.

 

בניסויים הקליניים שהתקיימו (בין היתר בישראל) הושגה השפעה מטיבה לכדורים על מדדי המחלה העיקריים: חלה נסיגה בנפח הטחול והכבד, שיפור במדדים מעבדתיים הקשורים במחלת הגושה, לרבות שיפור בתמונת הדם, ובשני חולים שטופלו בהולנד – נמצאה גם השפעה מטיבה על מעורבות העצמות. על סמך הניסויים הקליניים (סך הכל נחשפו כ -80 חולי גושה לתכשיר זה) אושרה התרופה לשימוש מסחרי באירופה, בארה``ב ובישראל. אולם – האישור ניתן עם הסתייגות : הוא מיועד רק לחולים קלים ובינוניים (לא לחולים קשים, כי לא נכללו כאלה בניסוים הקליניים) ורק לאותם חולים שעבורם הטיפול האניזמי אינו מתאים (unsuitable  - נוסח אירופה וישראל) או אינו אפשרי (not a therapeutic option ) על פי הניסוח האמריקאי (FDA ). הסיבה לכך, וזו גם הסיבה שאין כוונה להעביר חולים המטופלים באנזים היום לטיפול בכדורים מיד מחר, נעוצה בשכיחות מוגברת של תופעות לוואי שכבר ידועות עם הכדורים וכמו-כן גם חשש מתופעות לוואי עתידיות – במיוחד מצד התפקוד המרכזי (לדוגמא, חשש מפגיעה בזיכרון).

 

תופעות הלוואי השכיחות והפחות מדאיגות של הכדורים כוללות: 1. שלשול שלעתים מלווה בכאבי בטן ובגזים (התגלתה כמעט בכל החולים, אבל חולפת לאחר מספר שבועות, לפעמים מגיבה לשינוי בדיאטה ותמיד מגיבה לכדורים סטנדרטיים נגד שלשול; מדובר בתופעת לוואי שאנו מבינים את סיבתה, ולכן אינה מדאיגה, וגם לא תתרחש בכדורים מדור חדש, הנמצאים היום בשלבים של מחקר ופיתוח). 2. ירידה במשקל (ירידה במשקל הגוף שלמעלה מ 5% נחשבת תופעת לוואי, חלק מהחולות שלנו דווקא נהנו מהשפעה זו ); גם ת``ל זו אינה מדאיגה שכן כעבור כשנה מרבית החולים חוזרים למשקל שהיה להם בהתחלת הטיפול בכדורים. 3. התפתחות רעד עדין באצבעות הידיים tremor  נצפתה בקרב כ – 30% מהמטופלים – ת``ל זו נפסקת תוך זמן קצר מהפסקת נטילת הכדורים או מהקטנת המינון, ואינה נגרמת על ידי פגיעה מוחית, אלא על ידי הגברה של נטייה טבעית שקיימת לרעד קל. אמנם זו ת``ל שמונעת מחולים ליהנות מהכדורים, אך אינה מדאיגה. תופעות הלוואי הדורשות התייחסות מיוחדת מחקר ומעקב הן: 4. נוירופאתיה פריפרית = פגיעה בעצבים היקפיים המתבטאת בליקוי בתחושה, נימול או אפילו כאבים בעלי אופי שורף בעיקר בכפות הרגליים והידיים, שנצפתה בכ – 10% מהחולים (בדרגות חומרה שונות – מממצא מעבדתי ועד כאבים קשים), ו – 5. ירידה בזיכרון = זו אמנם ת``ל שטרם הוכח בעליל קשר שלה לתרופה, אך היא רשומה ברשימת תופעות הלוואי והיא מדאיגה בהיותה קשורה להשפעה מוחית אפשרית. בגין שתי תופעות הלוואי האחרונות (ועל מנת למנוע גרימתן) יהיה על כל אחד מהחולים שיטופלו בכדורים (ולא מדובר על ניסוי קליני אלא על הטיפול הכללי) לעבור בדיקות הולכה עצבית (גירוי חשמלי של עצבים היקפיים לבדיקת תקינותם והעדר נזק שעלול להיגרם על ידי נטילת Zavesca  ) לפני התחלת הטיפול וכעבור 12 חודשים; וכמו-כן יצטרכו לעבור באופן תקופתי בדיקת זיכרון. למעשה, יתקיים מעקב תופעות לוואי קפדני על ידי החברה שמפיצה את התכשיר (התכשיר עצמו יוצר על ידי חברה אנגלית, שכיום בבעלות Celltech Therapeutics, אך מופץ לשיווק על ידי חברת ``טבע`` בישראל וע``י  Actelion בשאר העולם). מצד אחד, מעקב זה יהיה כרוך במספר בדיקות לא הכי נעימות, מאידך – יחושו המטופלים ביטחון שלא תתפתח חלילה תופעת לוואי, שתתגלה באיחור. 

 

עוד יש לציין, שהתרופה מותרת למבוגרים מעל גיל 18 בלבד (ועל כך שמענו קיטורים ממספר המטופלים הצעירים שלנו), והיא אסורה בתקופת ההריון וההנקה, וכן לגברים במשך 3 חודשים לפני תכנון הרחבת המשפחה – דבר שיחייב הפסקת טיפול בקרב הציבור הפורה . . .

לסיכום:

          Zavesca  מהווה אופציה טיפולית נוספת במקום ``או אנזים או כלום``.

          הוכחת הרעיון – proof of concept   חשובה לפיתוח תכשירים משופרים בעתיד (גם Celltech  וגם ג`נזיים כבר עוסקות   בפיתוח מולקולות קטנות חדשות)

          סיכוי לשיפור הטיפול בחולים עם TYPE  III (ניסויים קליניים כבר בעיצומם בארה``ב ובאנגליה)

          סיכוי ליעילות במחלות אגירה אחרות, לדוגמא : LOTS (מחלת טיי-זקס של המבוגרים)

          עידוד מחקר ופיתוח הן בג`נזיים והן בחברות אחרות.

          הטיפול ניתן דרך הפה והוכח כיעיל בחולי גושה.

          דווח על תופעות לוואי קלות החולפות במשך הזמן (שלשול, ירידה במשקל , רעד) או לאחר הורדת המינון.

          דווח על תופעות לוואי הדורשות מחקר נוסף בירור ומעקב (הפרעה בהולכה עצבית , בעיה בזיכרון – טרם הוכח קשר לתרופה). לכן המתן של התרופה דורש מעקב הדוק אחר החולים.

          לא מתאים לחולים מתחת לגיל 18 ונשים הרות.

          תירשם רק על ידי מרכזים מומחים למחלת הגושה.

          מומלץ שאישור הטיפול יעשה על ידי ועדת גושה במשרד הבריאות כפי שנעשה בטיפול האנזימי.

          מחיר התרופה אינו יורד ממחיר הטיפול אנזימי במינון נמוך, כפי שנתן בארץ. בזמן כתיבת שורות אלה טרם נכנסה לסל התרופות של חוק בריאות ממלכתי בארץ.

 

ולסיום, הגדרת החולים שלהם מיועד הטיפול החדש על פי קונצנזוס אירופאי (המעונינים לקרוא המאמר באנגלית* יוכלו לבקש העתקו מהעמותה או מיחידת גושה ב``שערי-צדק``):     

§        חולים במחלת גושה TYPE I  בדרגת חומרה בינונית – קלה שעבורם הטיפול האנזימי אינו מתאים.

§        פוביה למחטים

§        חולים עם היענות נמוכה לעירויים תוך-ורידיים

§        העדר ורידים או קשיים טכניים בהחדרת העירויים.

§        חולים הנוסעים הרבה, ואשר פעילותם היומיומית מקשה עליהם קבלת העירויים

§        סיבות דתיות

 

*Cox TM, Aerts JM, Andria G, Beck M, Belmataug N, Bembi B, Chertkoff R, Vom Dahl S, Elstein D, Erikson A, Giralt M, Heitner R, Hollak C, Hrenicek M, Lewis S, Mehta A, Pastores GM, Rolfs A, Sa Miranda MC, Zimran A.

The roel of the iminosugar N-butyldeoxynojirimycin (imiglustat) in the management of type I ( non-neuronopathic ) Gaucher disease: A position statement.

J. Inherit. Metab. Dis. 2003: 26(6): 513-526

 

לדף הקודםלדף הבא
RSS