חיסון נגד הקורונה בחולים עם מחלת גושה

ד"ר אורי חמיאל, פרופ' חגית בריס פלדמן

במהלך שנת 2020 התפשטה בעולם מגיפת הקורונה, הנגרמת מנגיף COVID-19 . המחלה עשויה להוביל לפגיעה בעיקר במערכת הנשימה, אבל גם במערכות אחרות כמו העיכול, קרישת הדם, מערכת החיסון ועוד. לאחר החלמה עלולות להתפתח תופעות מתמשכות של עייפות, פגיעות נירולוגיות, במערכת הנשימה ועוד.

 

לאחר חשיפת המבנה הגנטי של הנגיף בינואר 2020 , החל מאמץ חובק עולם לפיתוח חיסון נגד הנגיף, בטכנולוגיות שונות, במטרה להקטין את היקפי התחלואה והתמותה ולאפשר חזרה לשגרת החיים.

 

החיסון הראשון שאושר לשימוש על ידי ה- FDA, (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), ב 10/12/2020, לאנשים מעל גיל 16 שנים - הוא חיסון בשם BNT162b2  של חברות Pfizer-BioNTech. חיסון נוסף של חברת Moderna קיבל אישור FDA ב- 18/12/2020. חיסונים אלו מבוססים על טכנולגיית mRNA. mRNA הינה למעשה "מתכון", מדובר במולקולה של חומצת גרעין המכילה הוראות ליצור (קידוד) חלבון. החיסון לקורונה מכיל מולקולות mRNA  שמקודדות לאחד מחלבוני הנגיף, חלבון ה- Spike (S) שנמצא על גבי ממברנת הוירוס והוא החלבון שתאי החיסון פוגשים ראשונה כשהם רואים את הוירוס. לאחר מתן החיסון, בתוך תאי השריר שלנו, ה-mRNA יתורגם ויווצר חלבון נגיפי על ידי תאי הגוף שלנו. בניגוד לחששות, ה-mRNA לא נכנס לתוך גרעין התא ולכן לא יכול לעבור אינטגרציה לחומר הגנטי התאי, ועובר פירוק מהיר תוך פחות מיום. בשלב הבא, החלבון שיצרנו מוצג למערכת החיסון ע"י התאים, כפי שקורה בהדבקה נגיפית טבעית. כאשר מערכת החיסון תיחשף לחלבון היא תייצר זיכרון חיסוני נגדו. במקרה שתתרחש חשיפה לנגיף האמיתי, מערכת החיסון כבר תדע לזהות אותו ולנטרל אותו, לפני שיחדור לתאים ויגרום לנזק. טכנולוגיה זו נחקרת עשרות שנים, ומחקרים קליניים בבני אדם בחיסוני mRNA  לנגיפים אחרים החלו עוד ב- 2013. חשוב להבין כי בניגוד לחיסונים שאנחנו מקבלים שמכילים וירוס שלם מומת או מוחלש, כאן אנחנו מקבלים את המתכון לחלבון אחד של הוירוס. כך שאין סיבה לחששות שעלו בציבור.

יעילות החיסון לקורונה בשיטה זו מוערכת בכ- 95% במניעת הידבקות לאחר קבלת 2 מנות החיסון. בניסויים נבדקו עשרות אלפי אנשים, מגיל 16 ומעלה, כולל בגילאים מתקדמים ועם מחלות רקע, ויעילות החיסון היתה דומה בכל הקבוצות.

כיוון שהחיסון אינו מכיל את הנגיף עצמו, מדובר במוצר נקי עם פרופיל בטיחותי טוב. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הינן מקומיות באזור ההזרקה כמו כאב, אדמומיות ונפיחות, בימים הראשונים לאחר קבלת החיסון, ורובן בדרגה קלה-בינונית, ולרוב חולפות תוך יומיים-שלושה. בנוסף דווח על תופעות סיסטמיות כגון עלית חום, בעד בכ- 15% מהמתחסנים, עייפות וכאבי ראש. התופעות הללו שכיחות יותר לאחר החיסון השני. תופעות לוואי נדירות יותר דווחו באחוז קטן ביותר מהמתחסנים. למרות מחקרים עדכניים שכללו עשרות אלפי נבדקים, במשך מספר חודשים (כ-6,000 אנשים נמצאים במעקב חצי שנה וכ-20,000 במעקב של חודשיים), עד כה לא נראה כי יש ראייה לבעיה בטיחותית משמעותית הקשורה לחיסון עצמו. בהיסטוריה של פיתוח חיסונים, היו מקרים של תופעות לוואי קשות לאחר חיסון אך הן הופיעו תמיד תוך שבועות ספורים ממתן החיסון. לאור זאת, אין סיבה מיוחדת לצפות לתופעות לוואי שכזו בחיסון הנוכחי. בשלב הנוכחי, לא יחוסנו ילדים מתחת לגיל 16, ומטופלים שהגיבו בתגובה אלרגית חמורה מידית (אנפילקסיס) למנה קודמת של החיסון או לאחד מרכיביו, לחיסון אחר, תרופה או מזון כלשהו, או שהונחו על ידי גורם רפואי לשאת מזרק אפינפרין (אפיפן) עקב תגובה אלרגית משמעותית. לגבי נשים בהריון או מניקות, עדין ההנחיות משתנות.

 

אמנם, אין בשלב הנוכחי מידע ספציפי אודות בטיחות השימוש בחיסונים הנ"ל בקרב חולי גושה (לאור העדר מידע על השתתפות חולי גושה בניסויי החיסון עד כה), אולם בבחינת התועלת לעומת הסיכון, והנתונים הקיימים נכון להיום ישנה הסכמה רחבה בין מומחים למחלת הגושה בארץ, ומומחים רבים בעולם, כי שני חיסוני mRNA הנ"ל הינם בטוחים לשימוש בקרב חולי גושה, כמו גם בקרב יתר האוכלוסייה. ההמלצה הינה להתחסן בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

 

ההמלצה הרשמית היא שכל מטופל יתייעץ עם הרופא המטפל שלו בכדי לקבל החלטה.

 

הכותבים הינה ד"ר אורי חמיאל, פרופ' חגית בריס פלדמן

מרכז גושה, המכון הגנטי והמרכז הגנומי, מרכז רפואי ת"א ע"ש סוראסקי

 

 

0.17847